הנני ־ סיפורו של הרב חיים דרוקמן

Description

"פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, מוענק לרב חיים מאיר דרוקמן". כשנאמר המשפט הזה על ידי מנחי טקס פרסי ישראל ביום העצמאות תשע"ב, קם קהל רב על רגליו באולם בנייני האומה בירושלים. בין העומדים היו עשרה ילדים, למעלה מ70- נכדים ועשרות נינים של הרב דרוקמן ואשתו שרה, רבים מתלמידיו של הרב לאורך השנים במוסדות אור עציון, חניכיו מתנועת בני עקיבא ומכרים רבים נוספים. פחות מ70- שנים קודם לכן הגיע הילד חיים דרוקמן בן ה12- לבדו לארץ ישראל. "כי במקלי עברתי את הירדן הזה", נוהג הרב דרוקמן לומר, "ועתה הייתי לכמה וכמה מחנות". הילד חיים דרוקמן הגיע לארץ לאחר שזכה לקבל את חייו במתנה שלוש פעמים במהלך בריחת משפחתו מהנאצים ובדרכו לישראל. בארץ, הוא זכה לקבל את חייו במתנה פעם נוספת כשנפצע בפיגוע ירי שבו נהרג נהגו. "חיים שניתנו במתנה, צריכים לעשות בהם משהו, הם לא ניתנו סתם כך", אומר הרב דרוקמן. כשמתוודעים למפעל החיים המרשים של הרב חיים דרוקמן, אפשר להבין כמה משמעות ועשייה ניתן ליצוק בחיים של אדם אחד. חיימקה, הנער הצעיר שהגיע לבדו לארץ לאחר מסכת תלאות על אדמת אירופה, הפך לרב חיים דרוקמן, מחנך דגול לאלפי תלמידים וחניכים, ראש ישיבות, ממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית, חבר כנסת וסגן שר, וראש מערך הגיור במדינת ישראל. כדי ליצור חיים שכאלה, נדרשת קודם כול מסירות נפש גדולה. המסירות המוחלטת היא אחת מתכונותיו הבולטות של הרב דרוקמן, שמשחר נעוריו הולך בדרכו של אברהם אבינו בקריאתו "הנני", ומתייצב לכל שליחות ולכל משימה, ללא היסוס וללא תנאי. מסירותו של הרב דרוקמן באה לידי ביטוי גם בסדר יומו הגדוש, המוקדש להרבצת תורה ולעשייה ענפה למען הכלל והפרט, לאורך כל שעות היממה. מסירותו של הרב ושל אשתו שרה מתבטאת גם בבית שהקימו, בית צנוע של תורת חיים ואהבת חסד, הפתוח לרווחה לכל אדם לאורך כל ימות השנה. כדי ליצור חיים שכאלה נדרשת גם אמונה גדולה. אמונה בריבונו של עולם ובתורתו גם בשעות הקשות שחווה הרב דרוקמן כילד יהודי נרדף בתקופת השואה, אמונה גדולה בעם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל. אמונה בתהליכי הגאולה שמתקדמים קמעא קמעא, חרף כל המשברים, בתהליך אטי אך מבטיח, ואמונה גדולה בתהליכי החינוך, שגם הם צריכים להיעשות בסבלנות ובתבונה, צעד אחר צעד, עד להגעה אל היעד. מבט על תחנות חייו של הרב דרוקמן מגלה שמסכת חייו היא לא רק סיפור אישי אלא במידה רבה גם תמצית סיפורה של הציונות הדתית ב70- השנים האחרונות. עשרות שנות פעילותו של הרב בתנועת בני עקיבא, כחניך, מדריך, קומונר, שליח, חבר הנהלה ורבה הבלתי רשמי של התנועה מספרות את סיפורה של תנועת הנוער הדתית לאומית מימי גרעיני הנח"ל והקמת הקיבוצים הדתיים ועד ימינו. לימודיו ב"מוסד עלייה" אצל הרב יהושע בכרך, בישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה, ובישיבת מרכז הרב אצל רבותיו הרב צבי יהודה קוק והרב הנזיר, עמידתו בראש ישיבה תיכונית וישיבת הסדר ולימים בראש מרכז ישיבות בני עקיבא, מספרים את סיפורו של החינוך הדתי לאומי במדינת ישראל. פעילותו של הרב דרוקמן בגוש אמונים, תרומתו להקמת היישובים ביהודה ושומרון, ומאבקו בעקירת היישובים מחבל ימית ומגוש קטיף מספרים את סיפור ההתיישבות הדתית לאומית ביש"ע. בעלי ובעלות התשובה הרבים שהתקרבו ליהדות בביתו של הרב דרוקמן, העולים מאתיופיה שלמדו בישיבתו, העולים מברית המועצות שהתגיירו בבית הדין שהקים ובמערך הגיור שבראשו עמד, קציני צה"ל שהתחנכו בפנימייה הצבאית אור עציון ובישיבת ההסדר, מספרים את תרומתה החברתית הענפה והמגוונת של הציונות הדתית. כהונתו של הרב במשך כ15- שנים כחבר בכנסת ישראל מטעם המפלגה הדתית לאומית, עמידתו בראש איגוד ישיבות ההסדר ומעורבותו בפתרון משברים בתוך הציבור הדתי לאומי ובהרגעת מתחים בין חלקי העם מלמדות רבות על תהליכי הצמיחה של הציונות הדתית והשתלבותה בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה. ספר זה מבקש לספר את סיפור חייו של הרב חיים דרוקמן, סיפור חיים של אדם שהתמסרותו המוחלטת לכלל הפכה את סיפורו האישי לסיפורו של ציבור גדול, ולסיפורה של תקופה. דמותו של הרב דרוקמן נוכחת בחיי כבר מילדות. אבי מורי זכה לחנך בעבר בישיבה התיכונית אור עציון, ומגורינו במרכז שפירא במרחק בתים ספורים מבית משפחת דרוקמן זיכו אותי בהיכרות מוקדמת עם הרב ועם הבית המיוחד שהקימו הוא ורעייתו. גם שנים רבות לאחר שעזבנו את היישוב הקפיד הרב להשתתף בכל האירועים של משפחתנו, כפי שהוא נוהג באופן מעורר השתאות עם כל מכריו ותלמידיו הרבים לאורך השנים. בשנות נעוריי בתנועת בני עקיבא זכיתי לפגוש את הרב ואת משנתו החינוכית באירועים שונים ומגוונים של התנועה, ואני ממשיך לזכות בכך גם היום כחבר מליאת בני עקיבא. כשהוענק לרב פרס ישראל, הגעתי לביתו כעיתונאי כדי לראיין אותו לעיתון מקור ראשון. מאז, אני מודה ומתוודה, חיפשתי הזדמנויות נוספות למפגשים משמעותיים עם הרב. לכן אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להעלות על הכתב את מסכת חייו